חישוב פיצויי פיטורים ביחס לרכיב העמלות בשכרו של עובד
12 אוגוסט 2019 לכבוד, קהל לקוחותינו שלום רב,
הנדון: חישוב פיצויי פיטורים ביחס לרכיב העמלות בשכרו של עובד
חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע כי המעסיק חייב לשלם פיצויים לעובד שפוטר על-ידו. החוק קובע כי כל עובד שעבד במשך לפחות שנה אחת רצופה ופוטר מעבודתו, זכאי לתשלום פיצויי פיטורין.
חישוב גובה הפיצויים יעשה בהפרדה בין שכר הבסיס (שכר יסוד) של העובד, לבין העמלות אשר שולמו לו, ככל שהיה זכאי להן.
רכיב שכר הבסיס (יסוד)
בעבר היה נהוג כי פיצויי הפיטורים של עובד שעתי מחושבים לפי ממוצע שכרו של העובד במהלך 12 החודשים האחרונים להעסקתו, במכפלת שנות עבודתו אצל המעסיק ("הלכת סנונית").
בפועל, מבחינת דרך החישוב של פיצויי הפיטורים אצל עובד ששכרו השעתי לא השתנה, ניתן היה לקחת בחשבון אפשרות נוספת, כפי שהוצגה על ידי בית הדין הארצי לעבודה מיום 04.06.2017 בעניין עע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' ADHENOM BERH TEAMI (להלן "הלכת י.ב. שיא משאבים"): את היקף המשרה הממוצע ב- 12 החודשים האחרונים (ממוצע שעות העבודה ב- 12 החודשים האחרונים), ולהכפיל ממוצע זה בשכר השעה האחרון של העובד.
בשני המקרים האמורים, המשמעות בפועל ובהתאמה לכך גם התוצאה אינן אמורות להשתנות, כפי שהציג זאת בית הדין הארצי לעבודה.
יתר על כן, במסגרת פסיקתו האמורה של בית הדין הארצי לעבודה בעניין "הלכת י.ב. שיא משאבים", יישם בית הדין הארצי לעבודה את דרך החישוב החלופית בצורה מרחיבה, וקבע כך:
"לאחר בחינה חוזרת של הדברים דומה כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 דווקא. העקרון העולה מתקנה 7 הוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד. עקרון זה ניתן ליישמו גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש בחודשו. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרה מסויים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד. למשל, במקרה שהיקף ההעסקה של העובד השעתי עלה דווקא ב- 12 החודשים האחרונים הוא יזכה לפיצויי פיטורים בעד התקופה שקדמה לשינוי בשיעור העולה על היקף העסקתו בפועל. ואילו עובד שב- 12 החודשים האחרונים חלה הפחתה בהיקף העסקתו יקבל פיצויי פיטורים בחסר."
למעשה, פסק הדין האמור לקח את דרך החישוב החלופית האפשרית אשר הוצגה בהתאם להלכה הקיימת שהייתה רווחת לפני כן, וקבע כי יש להחיל אותה לא רק לגבי 12 החודשים האחרונים להעסקת העובד, אלא על כל תקופת העסקתו של העובד בחברה, זאת משיקולים של צדק וכיו"ב.
לאור האמור בתקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויי פיטורים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, ובהתאם להלכה הפסוקה העדכנית והמחייבת מיום 04.06.2017, לצורך תחשיב פיצויי הפיטורים ברכיב שכר הבסיס (יסוד), יש לכלול בשכר הקובע של העובד את היקף המשרה הממוצע במהלך כל תקופת העסקתו של העובד, במכפלת שכרו השעתי האחרון של העובד, ולהכפיל במספר שנות עבודתו בחברה.
רכיב עמלות
בהתאם להלכה הפסוקה עמלות מכירה אישיות הן חלק מהשכר הקובע לפיצויים וכך נקבע: "עובד ששכרו משתלם בחלקו על פי מרכיב קבוע ובחלקו האחר בעמלות המחושבות על פי מחזור המכירות או הרווחים, יחושבו פיצויי הפיטורים על פי השכר בשני המרכיבים" [עע 300048/98 עובדיה סימן - הסתור בע"מ [פורסם בנבו] (26.3.2002); עע 170/03 יוסי עזרא - יהב, פרויקטים ומחשוב בע"מ [פורסם בנבו] (15.11.2004)].
על פי לשון תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויי פיטורים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד–1964, כאשר שכר העובד משתלם "כחלק מהפדיון" רואים את שכרו האחרון כשכר הממוצע של שנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים.
לאור האמור בתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויי פיטורים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, ובהתאם להלכה הפסוקה, לצורך תחשיב פיצויי הפיטורים ברכיב העמלות, יש לכלול בשכר הקובע של העובד את ממוצע העמלות ל-12 חודשי העבודה בפועל הקודמים לפיטורים, במכפלת שנות עבודתו בחברה.
